top of page

פרק 60: ניי באבא

  • תמונת הסופר/ת: Itamar Satat
    Itamar Satat
  • 18 באפר׳
  • זמן קריאה 2 דקות

עודכן: 20 באפר׳

אלו המילים הראשונות שנגה אומרת

אבא (משמש גם לאבא וגם לאמא)

תודה (בשלב ראשון זה גם תן לי או אני רוצה)

הלו

תק (tak, תודה בדנית שאני באמת לא מבין למה היא צריכה להגיד את המילה בשתי שפות)

ניי (Nej לא בדנית)

די

STOP!

קה! (קח)

קום (kom בוא בדנית. נאמר בדרך כלל בלחישה בשילוב תנועת יד ואם אני לא בא זה הולך ונעשה לצעקה)

מיה (עוד בדנית, משמש בעצם ל"אני רוצה", משתדרג בהמשך ל"מיה מיה אות אות", אות זה עוד)

די-יה (De er, זה בדנית)

ביבי (שיבוש של Baby תינוק בדנית)

נוק (לינוק, משמש גם ללשתות או לבקש משהו מתוק)

ננה (בננה, משמש לכל הפירות חוץ מתפוח, שנקרא "פוח", קטגוריה שכולל. גם מלפפון)

פה


שפת אם

מיכל טוענת שנגה מדברת יותר דנית מעברית, שזו השפה העיקרית שלה, אני טוען שפשוט דנית נשמעת כמו שפת תינוקות אז הג'יבריש שלה, היא לא דנית שנאחנו לא מבינים, היא פשוט ג'יבריש. מה שבטוח הוא שהיא מדברת שילוב של השפות. משפטים כמו "ניי אבא". מעניין גם לראות איך נעשות הכללות בגיל הזה, כל הפירות נגזרים מהבננה. כל המתוקים המפנקים מלינוק. כל הגדולים הם "אבא". החיות מתחלקות לפי גודל ל"מיאו" או "הב".

ובכל זאת הנוכחות של הדנית בשפה שלה היא גדולה מאוד. מוזר לחשוב שהגן, שהיא נמצאת בו הרבה פחות מהבית תופס כזה מקום ברכישת השפה שלה. מוזר, וגם קצת מטריד. אנחנו מדברים איתה הרבה, או שאולי מדברים ביננו ועם עדן הרבה מעל הראש שלה? אולי היא נמצאת בעצם המון בגן? אולי היא תגדל ששפת העיקרית שלה תהיה דנית ?


נגה מאוד אוהבת ללכת לגן. היא קמה בבוקר והולכת בשמחה לחבוש כובע, לנסות לנעול נעליים ולהסתבך עם החרמונית. היא גם אוהבת לצאת החוצה עם כל מי שהולך ומאוד מתאכזבת כשהיא מגלה שהיא הצטרפה אלי לסיבוב משעמם כמו לאסוף ירקות מהקואופ או לאסוף את עדן מחברה. סתם סיבוב באופניים. לא הכי נח. גם אמבטיות היא אהבה מאוד, עד שיום אחד מיכל מילאה את האמבטיה יותר מדי, נגה ראתה את המים גולשים החוצה ופחדה נורא. מאז היא מסרבת לעשות אמבטיה. ניסיתי כל מיני שיטות שכנוע: להראות לה שעדן עושה אמבטיה ויוצאת בשלום, אבל היא לא רצתה להצטרף. רחצנו את הבובה באמבטיה והיא לא נעתרה. ישבנו ליד האמבטיה הרבה זמן והיא לא זזה מהתנגדותה. קילחתי אותה מהר, מחוץ לאמבטיה עם הטוש, בכיור, בכל שיטה שחשבתי. כלום לא עזר. ערב אחד ארגנתי שתי אמבטיות, עדן התכוננה להכנס לאחת. מיכל עצרה אותה רגע לפני הכניסה. "את יכולה להסביר לנגה בדנית שאמבטיה זה כיף ולא מפחיד?"

עדן שמחה לעזור והתחילה לדבר לנגה בדנית, דברים שאת מרביתם לא הבנתי. נגה הניעה את הראש בתנועת שלילה. עדן לא ויתרה והמשיכה לדבר בקול מזמין וסבלני. תנועות הראש חזרו אבל לא באותה נמרצות. וכך עדן ממשיכה בשפה הסודית של הילדות שההורים לא חלק ממנה, להגיד כמה זה כיף ולא מפחיד, כמה שהיא אוהבת אמבטיה ומתרחצת כל יום (מה שלא נכון אבל היא אמרה כדי לשכנע אותה, כך היא הסבירה לי אחר כך) ולאט לאט נגה מתרככת, עד שהיא נכנסה ונהנתה.

הדנית הכניסה אותה לאמבטיה. כנראה מיכל צודקת.


למחרת אני אוסף אותה מהגן. עדיין מוטרד מהעדפת הדנית. היא ממלמלת משהו בסגנון "אבא לא, אבא לא" אני לא מתרגש, המילים "לא" "ניי" ו"די" מאוד מהנות מבחינתה והיא אומרת אותן גם בלי הקשר, אבל לאט לא המלמול משתכלל "אבא לא, אבא בוא, אבא בוא לפה",

היא אמרה משפט של 3 מילים. בעברית.


פוסטים אחרונים

הצג הכול

תגובות


bottom of page